Foods

ברמת הגולן מנסים להפוך את התותים לפירות קיץ


חשבתם שתותים הם פרי של חורף? תחשבו שוב. חקלאים מצפון רמת הגולן הצליחו לגדל תותי שדה בקיץ, ומבטיחים שבקרוב נוכל כולנו ליהנות מהאדום המתוק הזה כל השנה המחשבה הראשונה שעולה כששומעים על הטרנד החדש ברמת הגולן – גידול תותי שדה בקיץ – היא: "וואו, איזה מגניב. תותים בקיץ". המחשבה השנייה שעולה מיד אחריה היא: "למה אנחנו בעצם צריכים תות שדה (גם) בקיץ?".אז רגע, לפני הלמה, נתחיל באיך. את תותי הקיץ של אליעזר ונעמה טוויטו ממשק 151 במושב שעל שבצפון רמת הגולן אפשר לרכוש בחודשי הקיץ זו השנה השנייה. הם הגיעו לחקלאות מתחומים אחרים בכלל: הוא בדיוק סיים תואר בטכניון, היא ניהלה מרפאה בתל אביב. למושב הם הגיעו כזוג צעיר בלי הרבה כסף. אביה של נעמה הוא זה שסייע להם לרכוש חלקה חקלאית קטנה, והם החלו ללמוד את רזי הגידול תוך כדי תנועה. מהרגע הראשון הםהבינו שאפשר לנצל את האקלים הייחודי שקיים באזור כדי לעשות משהו קצת אחר מגידולי האפרסקים, הדובדבנים והתפוחים שנפוצים בו. "במהלך היום בקיץ חום אימים שורר פה", מסביר טוויטו, "ובלילה – צינה. תות שדה, כדי שיהיה איכותי, זקוק למנת קור קבועה, וכדי שיהיה מתוק הוא צריך חום. פה יש איזון בין החום ביום לקור בלילה ואנחנו משחקים עם ההשקיה, כך שהוא זוכה גם לזה וגם לזה".
למה דווקא תותי קיץ?"כולם מגדלים נקטרינה, זו לא חוכמה, אבל תותים בקיץ אין. הסתכלנו על זה כמו על סטארטאפ. הציגו לנו את זה גם כעניין שמשתלם כלכלית. אם היינו מתחילים בנקטרינות או אפרסקים, היינו רואים פירות רק ארבע שנים אחרי. תות הוא פרי שמניב מהר מאוד, כך שכבר בשנה הראשונה יכולנו לקטוף תוצרת ראשונה".את התותים של בני הזוג טוויטו לא תמצאו ברשתות השיווק, לא בירקניות וגם כמעט לא בשווקים. הם מוכרים אותם במכירות ישירות מרוכזות מהחקלאי ללקוח, בעיקר באמצעות קבוצות רכישה. את מה שנשאר הם מוכרים דרך סוחר אחד בלבד, ודרכו הם מגיעים מדי פעם לשוק האיכרים בנמל תל אביב, למסעדות ולקונדיטוריות ברחבי הארץ. ההתחלה הייתה מאתגרת: "את התותים הראשונים קטפתי לפני שנתיים, כשעוד לא היה לי מושג בחקלאות או בשיווק תוצרת חקלאית", מספר טוויטו. "מישהו אמר לי: 'אין לך ברירה, פשוט שים על האוטו וסע', וזה מה שעשיתי. התחלתי בצפון, זה היה בדיוק בתקופת הרמדאן וזה התאים לסיום הצום בערב, אז מכרתי לחנויות בכפרים ערביים. משם הגעתי לירושלים, שם נוצרה קבוצת הרכישה הראשונה. מאז אני מוכר בעיקר באמצעות הקבוצות האלה". אף שהם לא מוכרים באופן רשמי כ"אורגניים", בני הזוג טוויטו לא משתמשים בחומרי ריסוס לגידול התותים שלהם, בניגוד לתותים שאנחנו רגילים לצרוך בחורף, הנחשבים לפרי מרוסס מאוד. מכיוון שלא מדובר בכמויות ענקיות ומכיוון שהגידול שלהם מאתגר יותר, תותי הקיץ באופן טבעי גם יקרים יותר: המחירים מתחילים ב-40 שקלים לקילוגרם בתחילת העונה ויכולים להגיע גם עד 70 שקלים לקילוגרם בסופה, לקראת תקופת החגים. ברוב חודשי הקיץ הם עומדים סביב מחיר של כ-55 שקלים לקילוגרם.אבל הטעם? טעם של תות שדה אמיתי, כמו פעם. טעם התות המתוק, העסיסי והעז, שאותו אנחנו מכירים היום כמעט רק ממוצרים תעשייתיים בטעם תות (כמו מיץ או גלידה בטעם תות), רק שפה הוא מושג באופן טבעי כמובן.

"כולם מגדלים נקטרינה, אבל תותים בקיץ אין. הסתכלנו על זה כמו על סטארטאפ" משק 151 במושב שעל. צילום: טל סורסקי, בעל הבלוג "מה יש לאכול?"

משפחת טוויטו לא לבד. גם בקיבוץ מרום גולן, הסמוך לשעל, יקטפו הקיץ את תותי הקיץ הראשונים, שעל גידולם הם עובדים כשלוש שנים. בקיץ הבא – אם הכל יקרה כמתוכנן – הם יהפכו למותג בפני עצמו שיימכר בשווקים ובחנויות שונות. גם במקרה הזה, המהלך מגיע מתוך רצון לחדש עם גידולים פחות קונבנציונליים ולייצר הזדמנויות חדשות בחקלאות, נוסף על הפירות הנשירים שגדלים בקיבוץ, שבו חקלאות היא הענף המרכזי. "כולם אוהבים תותשדה", אומר ערן פישר, מרכז המשק במרום גולן. "זה פרי שלא צריך לעשות לו חינוך שוק. ילד רואה תות ואוכל אותו. משתמשים בו בעוגות, בקינוחים, בהכל. זה מוצר שנמכר ויש לו ביקוש".
איך אתם מצליחים לגדל תותים בקיץ?"התותים שאנחנו מגדלים הם מזנים 'אדישי אורך יום', כאלה שגדלים היום בעיקר באירופה", הוא מסביר. התותים שגדלים בחורף בארץ הם מזן שמתאים לאורך יום קצר, והם לא מתאימים לקיץ, שבו שעות היום הן רבות. אנחנו עוד בשלבים של פיצוח הטכניקה הגידולית. ממש עכשיו אנחנו קוטפים את תותי הקיץ הראשונים ואני מקווה שעם הזמן, ככל שנבין יותר את הטכניקות הגידוליות, נוכל לגדל יותר וגם המחיר שלהם ירד". כל זה טוב ויפה. ומדהים. וטעים.
ובכל זאת, נותרנו עם השאלה – למה אנחנו בכלל צריכים תותים בקיץ? למה שלא נסתפק במשמשים, אפרסקים, ענבים, אבטיחים וכל השפע הקיים, וננצל את הזמן כדי להתגעגע לתותים ולהתרגש מהם מחדש כשנראה אותם שוב על המדפים בתחילת החורף? "אנחנו, החקלאים, מכוונים לשני אפיקים", מסביר פישר. "הראשון הוא הצרכן עצמו. אם לצרכן קשה להשיג תות בקיץ, אני כחקלאי אשמח לעזור לו, לתת פתרון ולייצר מצב שבו התות זמין כל השנה. האפיק השני הוא העניין הכלכלי שלנו: ככל שאנחנו מגדלים יותר דברים, כך אנחנו מפזרים סיכונים. אנחנו לא רוצים לשים את כל הביצים בסל אחד וזה עוזר לנו להמשיך לגדל את כל שאר הגידולים שלנו, חלקם מוצרים 'קונבנציונליים' וחלקם מיוחדים, כמו אפונת שלג או תותי קיץ. המוצרים המיוחדים הם מוצרים שמחיר השוק שלהם גבוה. הרעיון הוא לייצר מוצר שיהיה טוב לצרכן (ולא יקרע אותו במחיר), אבל גם רווחי למגדל. ברגע שיהיו היקפים גדולים יותר של ייצור – גם המחיר ירד, כי יש פה עניין של היצע וביקוש".
"זה פרי שקשה לוותר עליו", מוסיף טוויטו. "הוא משתלב בהכל – עוגות, קינוחים, שייקים. בעולם הקולינרי יש לו ביקוש כל השנה, בטח כשמדובר בשפים וקונדיטורים, אבל לא רק. בשנה שעברה, למשל, קיבלתי טלפון מאימא שקנתה את התותים שלי בקיץ ובזכותם היא הצליחה להכין לבת שלה עוגת תותים ליום הולדתה, כמו שרצתה. אלה הסיפורים שאני רוצה לשמוע ואלה האנשים שאליהם אנחנו רוצים להגיע".
אליעזר ונעמה טוויטו, מושב שעל. ליצירת קשר והזמנות: אינסטגרם/פייסבוק
 


Source link

Related Articles

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
Close

Adblock Detected

Please consider supporting us by disabling your ad blocker